פיטורי עובד של קבלן כוח אדם סמוך להשלמת תשעה חודשי עבודה

פיטורי עובד של קבלן כוח אדם סמוך להשלמת תשעה חודשי עבודה

חוק העסקת עובדים ע"י קבלני כ"א נחקק בשנת 1996. בשנת 2000 נוסף סעיף 12א וכן שונה נוסח סעיף 13 לחוק.

סעיף 12א נכנס לתוקף החל מ .1.1.08, ולהלן נוסחו החדש:

12א.    "(א) לא יועסק עובד של קבלן כוח אדם אצל מעסיק בפועל תקופה העולה על תשעה חודשים רצופים; יראו  רציפות בעבודה לענין סעיף זה אפילו חלה בה הפסקה לתקופה שאינה עולה על תשעה חודשים.

(ב)  על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי השר, במקרים חריגים, להתיר העסקת עובד אצל מעסיק בפועל תקופה העולה על תשעה חודשים, ובלבד שתקופת ההעסקה הכוללת אצל אותו המעסיק בפועל לא תעלה על חמישה עשר חודשים.

(ג)   הועסק עובד כאמור אצל אותו מעסיק בפועל תקופה העולה על תשעה חודשים רצופים או על תקופה נוספת שהוארכה לפי סעיף קטן (ב), ייחשב העובד כעובד המעסיק בפועל, בתום תקופת תשעת החודשים או תקופת ההארכה, לפי הענין.

(ד) נחשב עובד של קבלן כוח אדם כעובדו של המעסיק בפועל כאמור בסעיף קטן (ג), יצורף ותק העובד בתקופת העסקתו על ידי קבלן כוח האדם אצל אותו מעסיק בפועל, לותק העובד בתקופת העסקתו אצל המעסיק בפועל.

 

בערעור זוהר גולן ואח' נגד או.אר.אס. משאבי אנוש בע"מ ואח', עע  472/09 עלתה שאלה האם  "המשתמש", הוא "המעסיק בפועל" של עובדי הקבלן, רשאי להפסיק התקשרותו איתם בסמוך לסיום תשעת חודשי עבודתם בשירותו, כדי שלא יאלץ לקלוט אותם כעובדיו. במקרה שלפנינו הופסקה העסקתם של המערערים כעובדי קבלן בסמוך לתום תשעת החודשים ברשות השידור, שאם לא כן הייתה הרשות נאלצת לקלוט אותם כעובדיה, כמתחייב מהוראת סעיף 12א לחוק. המערערים הגישו תביעה נגד פיטוריהם ועתירה להשיבם לעבודה כעובדים קבועים ברשות השידור, עתירה זו נדחתה ע"י בית הדין הארצי ומכאן הערעור .

בית הדין הארצי לעבודה פסק: עובדי הקבלן נמנים על אוכלוסיית העובדים החלשה בהיותם חסרי הגנה וחשופים לניצול וקיפוח. נוכח התרחבות התופעה של העסקת עובדים באמצעות חברות כ"א נחקק חוק העסקת עובדים ע"י קבלני כ"א תכליתו של סעיף 12א לאבחן בין העסקה אותנטית ולגיטימית על-ידי קבלן כוח-אדם, לבין העסקה על-ידי "חברות קש".

בהתקיים העסקה אותנטית באמצעות קבלן כוח-אדם, מעבידו של העובד המועסק זמנית בחצריו של "המשתמש" בפועל לתקופה שאינה עולה על תשעה חודשים, הינו קבלן כוח-האדם. בבסיס החזקה שבסעיף 12א לחוק, לפיה קבלן כוח-האדם הוא מעסיקו של העובד, עומד הרציונל של עקרון זמניות העסקתם של עובדי הקבלן בחצרי המשתמש. בהוראת סעיף 12א לחוק מבחין המחוקק בבירור, בין העסקה זמנית של עובדי קבלן כוח אדם, לבין העסקתם הממושכת, בחצרי "המשתמש",  תוך תחימת קו גבול של תקופת תשעה החודשים. סעיף 12א לחוק קבלני כוח אדם – הינו הסדר חוקתי הולם ועומד בשלושת  מבחני המידתיות של פסקת ההגבלה. סיום ההתקשרות של "המעסיק בפועל" עם קבלן כוח-האדם והעובד מכוח הוראת  סעיף 12א לחוק  – הינה לגיטימית. הפרשנות שמבקשים המערערים לייחס להוראות החוק, אינה סבירה ואינה מידתית. יש בה התעלמות מהפררוגטיבה הניהולית של "המעסיק בפועל", שעה שהמחוקק הותיר לו שיקול דעת שלא לקלוט עובדי קבלן לשירותו במהלך תקופת תשעת החודשים. בית הדין הארצי קבע כי לא הוכחה טענת המערערים לפיה נעשו פיטוריהם בחוסר תום לב ובניגוד לדין ולכן הערעור נדחה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*

*

Optimization WordPress Plugins & Solutions by W3 EDGE