צו הרחבה נוסח משולב לפנסיה חובה

צו הרחבה נוסח משולב  לפנסיה חובה

הסכם קיבוצי כללי לביטוח פנסיוני במשק נחתם לראשונה מיום 1.1.08 בין לשכת התאום של הארגונים הכלכליים  לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה. ביום ה 6.3.11 נחתם צו הרחבה להסכם הקיבוצי המשפר את תנאי הפנסיה לעובדים במשק כמו תוספת להפרשות (17.5% ב – 2014(.

ההסכם מכיל את הנושאים העיקריים הבאים:

חובת הביטוח הפנסיוני המקיף

הסכם זה חל על כל עובד שאין לו הסדר פנסיוני מטיב ושחבר באחד הארגונים החברים אשר  יהיה זכאי להיות מבוטח על פי צו זה. ועליו להודיע על כך למעסיק בכתב. במידה ולא הודיע העובד למעסיק בכתב תוך כדי התקופה הקצובה ,יבטח אותו המעסיק על תקופת זכאותו בקרן פנסיה מקיפה חדשה. השכר המבוטח של העובד לצורך ביצועה הפרשות הוא, שכר העובד ורכיביו כמשמעם בחוק ובתקנות פיצויי פיטורים. שיעורי ההפרשות מהשכר החל מה-1.1.14  יהיו כדלקמן:

החל מיום הפרשות המעביד הפרשות העובד הפרשות המעביד לפיצויים סה"כ עובד ומעביד
1.1.2014 6% 5.5% 6% 17.5%

 

כ"כ לפי צו זה, תשלומי המעביד  בעבור רכיב פיצויי הפיטורים יהיו כמפורטים בטבלא לעיל-(6%)

הפרשה זו תהיה במקום תשלום פיצויי פיטורים בהתאם לסעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים.

להלן הסעיף: 14. פיצויים ותגמולים

תשלום לקופת-תגמולים, לקרן-פנסיה או לקרן כיוצא באלה, לא יבוא במקום פיצויי-פיטורים אלא אם נקבע כך בהסכם הקיבוצי החל על המעביד והעובד ובמידה שנקבע, או אם תשלום כאמור אושר על ידי שר העבודה ובמידה שאושר.

 

ההפקדות ותשלומי המעביד בעבור רכיב פיצויי הפיטורים, לא ניתנות להחזרה למעביד, למעט חריגים

  1. משיכת הכספים בשל אירוע "מזכה בלבד"( מוות, נכות או פרישה בגיל 60 ויותר)
  2. שלילת העובד לפיצויי פיטורים בפסק דין מכוח סעיפים 16 ו–17 לחוק פיצויי פיטורים.

הסכם זה אינו חל :

  • כאשר  שיעור הפרשות לקופת גמל, נמוך מ–%17.5 משכר העובד, כהסדר פנסיה מיטיב

אחת הסוגיות שמגיעה לפתחו של ביהמ"ש היא האם עיכוב בהפרשת  כספי הפנסיה מהווה עילה להתפטרות בדין פיטורים. אי ביצוע הפרשות פנסיוניות במועד  מהווה כשלעצמו נסיבה שבהינתנה אין מקום לדרוש מהעובד כי ימשיך בעבודתו, כנדרש על-פי הוראת סעיף 11 לחוק פיצויי פיטורים.

בע"ע 1271/00 אמ"י מתו"ם – אברהם, פד"ע לט 587, נקבע בפסק-דינו של כב' השופט צור כי אי קיום הוראות חוקי המגן, צווי הרחבה או הסכמים קיבוציים בא בגדר אותם "עניינים מהותיים המהווים צידוק לעובד לקום ולעזוב את מקום עבודתו, ביוזמתו, תוך קבלת פיצויי פיטורים".

וכן נפסק לעניין אי העברת כספי התגמולים בע"ע  1529/04 קרן השתלמות לעובדי רשויות מקומיות נ' מועצה מקומית ינוח-גת נקבע כי תשלומים לקרן פנסיה, השתלמות וגמל הם חלק בלתי נפרד משכרו של העובד. בתשלומים מעוגן עתידו הכלכלי ועתיד בני משפחתו. עיכוב בהעברת התשלומים עשוי לגרום נזק בלתי הפיך.

ניתן לתבוע נושא משרה בחברה באופן אישי  על אי העברת כספי התגמולים לקרן הפנסיה -נפסק בבית הדין הארצי – ע"ע (ארצי) 1359/00 כהן – כימיקלים לישראל בע"מ, כי הרמת מסך באשכול של חברות אפשרית, בין היתר, במקרה שקיימים: (א) חוסר תום לב מטעה מטעם המעסיקה; (ב) ערבוב נכסים, לרבות שימוש בנכסים שלא לצורכי החברה או העברת נכסים כדי להתחמק מתשלום חובותיה; (ג) מעשים פליליים; (ד) מצג שווא לגבי זהותו של המעסיק

לעיתים חברות קבלן המעסיקות עובדים מוחלשים בתחומי השמירה והניקיון מנצלות זאת ולא מפרישות לעובדים את הכספים המגיעים להם לרבות הפרשות פנסיוניות. במצב זה  יש אפשרות להגיש תביעה ייצוגית נגד החברה. בע"ע 67/10 יבטח בע"מ נ' ארז בית הדין הארצי פסק – מדובר בתביעת עובד בענף השמירה והאבטחה אשר החברה הפרה בצורה שיטתית וגסה את זכויות העובדים. ההלכה הפסוקה כיום, לפיה במקרים בהם חל במקום העבודה הסכם קיבוצי יילקחו בחשבון נסיבותיו של כל מקרה, מאפייניו של ענף התעסוקה המדובר והאם קיימת בו תופעה של הפרה שיטתית של זכויות העובדים.

סנקציות בגין הפרת צו ההרחבה הפנסיוני ע"י המעביד

מעבידים אשר חל עליהם צו ההרחבה מחויבים בהפרשות פנסיוניות. במידה והמעסיק -מעביד אינו עושה זאת נקבעו בחוק ובפסיקה סנקציות אשר יחולו עליו כתוצאה מכך:

  1. סעיף 25-א בחוק הגנת שכר "העברת סכומים שנוכו". מגדיר כי על מעביד להעביר את הסכום  שנוכה מהשכר ולהעבירו תוך 30 ימים.
  2. סעיף 25-ג מגדיר כי מעביד שניכה סכומים משכרו של עובד ולא העבירם למי שלא יועדו הסכומים ,בניגוד לסעיף 25א,דינו מאסר שנתיים או קנס פי חמשה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)4 לחוק העונשין.
  3. סנקציות מנהליות נקבעו בחוק בהתאם לחוק לאכיפת ההגברה בדיני עבודה כהגדרתם בסעיף 3-עשה מעביד או אדם אחר שחלה עליו חובה לפי הוראת חיקוק המנויה בתוספת השנייה רשאי הממונה להטיל  עליו עיצום כספי לפי המפורט:

3.3   בשל הפרת הוראה המנויה בחלק ג' לתוספת השנייה – 35,000 שקלים חדשים, כאשר הסעיף המוזכר בחלק ג הוא סעיף 18-תשלומים מכוח צווי הרחבה בעניין הפנסיה.

לסיכום -החל משנת 2008 יש חובה לכל מעביד להפקיד לפנסיה בהתאם לשיעורים הקבועים בצו ההרחבה בדבר פנסיה חובה. כאשר מעביד אינו מפריש את הכספים  לפנסיה העובד רשאי להגיש תביעה לבית הדין לעבודה ולתבוע הכספים שלא הופרשו לקופות הפנסיה, כ"כ נקבע בפסיקה שעיקוב ואו אי העברה של  כספי הפנסיה מהווה עילה להתפטרות בדין פיטורים. במקרים מסוימים העובד יכול לתבוע אישית את נושא המשרה בחברה ולהרים את מסך ההתאגדות כ"כ ניתן לתבוע גם על נזק שנגרם לעובד בגין אי הפרשות הכספים. כאשר מעסיק אינו מפקיד את הכספים לכלל העובדים הוא חשוף לתביעת ייצוגית כנגדו(תביעות אלו נפוצות בקרב עובדים בתחום השמירה). באם המעסיק מנקה משכר העובד את כספי התגמולים ואינו מעביר לקרן הפנסיה הוא חשוף לתביעה פלילית בחוק הגנת שכר ולסנקציות מנהליות לפי החוק לאכיפת ההגברה בדיני עבודה.

למשרדה של עו"ד ליאת בהר כהן ניסיון רב בטיפול במקרים בהם לא הועברו כספי הפנסיה  הן מצד המעביד והן בצדו של העובד, אנחנו נשמח להעמיד לרשותכם את מומחיותנו בנושאים אלו ואחרים בתחום דיני העבודה.

 

 

 

 

 

 

 

Comments are closed.

Optimization WordPress Plugins & Solutions by W3 EDGE