תביעת לשון הרע

תביעת לשון הרע

לשון הרע הוא מושג שמושרש עמוק בתרבות ובמוסר היהודי. ניתן ללמוד על מקורות לשון הרע כבר מספר תהילים בפסוק (ל"ד, י"ג-י"ד) "מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב, נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה". וכן במדרש שוחר טוב: "נמשלה הלשון לחץ, שאם ישלוף האדם חרב בידו להרוג את חברו, החבר מתחנן לו ומבקש הימנו רחמים, מתנחם ההורג ומחזיר את החרב לנרתיקה, אבל החץ, כיון שירה אותו והלך, אפילו מבקש להחזירו אינו יכול להחזיר". וכן מוזכר בגמרא כי "והאומר לשון הרע הורג שלושה, המספרו, והמקבלו והנאמר עליו".

סעיף 1 לחוק לשון הרע מפרש מהי לשון הרע, כדלקמן:

 "  לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול –

(1) להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם;

(2) לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו;

(3) לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו;

(4) לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו"

 

הפרשנות של סעיף 1 לחוק היא מבחן אובייקטיבי ולא סובייקטיבי. היינו, בית הדין יבדוק כיצד עלולה החברה לקבל את הדבר שבאותו הפרסום וכן אין דרישה לקיומו של נזק מהפרסום אלא, המבחן הינו מבחן האדם הסביר.

חוק איסור לשון הרע עורך את האיזונים בין הזכות לשם טוב לבין חופש הביטוי. חופש הביטוי ניצב בראש החירויות עליהן מושתת משטרנו הדמוקרטי. כבוד השופט אגרנט[1] כינה את חופש הביטוי כ"ציפור נפשה של הדמוקרטיה".

  • עקרונות חופש הביטוי
    • רצון לחשוף את האמת
    • הגשמה עצמית
    • אחת מאבני היסוד של הדמוקרטיה
    • חופש הביטוי מבטיח את תקינות השלטון
    • תורם ליציבות חברתית

 

  • מנגד ישנם זכויות אחרות שדורשות איזון מול חופש הביטוי
    • חשיבות השם הטוב
    • פגיעה במוניטין
    • פגיעה בקניין

המקרים בהם הכירה הפסיקה בכך  שחופש הביטוי גובר על הזכות לשם טוב:

  • כאשר מדובר בדברי אמת
  • כאשר מדובר באנשי ציבור, הזכות לחופש ביטוי חזקה יותר
  • כאשר מדובר בהבעת דעה, הזכות לחופש הביטוי מוגנת באופן נרחב יותר.
  • אם פרסם אדם לשון הרע ונתבע לדין בבית המשפט כל עוד יוכל להוכיח שדבריו היו אמת ולא עלילת דברים, וכי יש בהם עניין לציבור יהנה מההגנות שבחוק.
  • סעיף 14 הגנת אמת בפרסום: "במשפט פלילי או אזרחי בשל לשון הרע תהא זאת הגנה טובה שהדבר שפורסם היה אמת והיה בפרסום עניין ציבורי.

העקרונות לתביעת לשון הרע בנויים מ-4 שלבים

  1. פירוש הביטוי באופן אובייקטיבי, לפי אמות המידה המקובלות על האדם הסביר.
  2. בדיקה בהתאם לחוק לשון הרע – סעיפים 1 ו – 2, האם מדובר בביטוי שהחוק מטיל חבות בגינו.
  3. בדיקה האם למפרסם לשון הרע עומדת אחת מההגנות בסעיפים 13-15 לחוק.
  4. בדיקת הפיצוי בגין לשון הרע.

תביעות לשון הרע יכולות לנוע מפיצויים אפסיים ועד למאות אלפי שקלים. התביעות יכולות להיות ע"י אנשי ציבור, עובדים ,אנשי עסקים וכיוב'.

להלן מספר תביעות בלשון הרע שנתנו בשנים האחרונות:

  • ע"ע 4534/02 רשת שוקן נגד לוני הרציקוביץ – במקרה הנדון הרקע לכתבה היא התבטאותו של המשיב לוני הרציקוביץ, המדמה את העיתונאים המסקרים את תחום הספורט לעכברים. ידיעה שהתפרסמה בעיתון ציטטה ביקורת כלפי המשיב, יושב-ראש ובעלים של קבוצת כדורגל. הערעור בתיק זה הגיע לבית-המשפט העליון בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים, שם פסק כב' השופט ברק כי "כאשר מדובר בביטוי ציורי, סאטירי או פרודי, משימה זו מורכבת. מטבע הדברים ביטויים אלה נעזרים בלשון ציורית, במוטיבים, בהגזמה ובעיוות המציאות עד כדי גיחוך. פירוש מילולי של הביטוי יוביל למסקנות מוטעות, כיוון שהוא מפשיט מן הביטוי את אופיו המטפורי. יש לייחס לביטוי את המשמעות הסבירה של המילים לפי הקשרן תוך התחשבות באופייה של הסוגה ובהתאם לתפיסות מקובלות של האדם הסביר. עם זאת כאשר בית-המשפט נתקל בקושי פרשני, עליו להעדיף את הפרשנות שלפיה הביטוי אינו לשון הרע" הערעור התקבל.
  • רע"א  10520/03 איתמר בן גביר נגד אמנון דנקנר – בתכנית הטלוויזיה "פופוליטיקה", ששודרה ביום 24.10.1995 במהלך ההתנצחויות בין המשתתפים בתוכנית פלט המשיב, כלפי המערער, שני משפטים, שהעלו את חמתו של זה האחרון. המשפט האחד – "מותר להתגונן מול איתמר הקטן הנאצי הזה"; והאחר – "סתום את הפה נאצי מלוכלך". בית משפט השלום קיבל את התביעה ופסק פיצוי על סך שקל אחד, בערעור למחוזי נקבע כי למשיב עומדת הגנת תום הלב.
  • ת"א 1839/01 שרה נתניהו נ' רשת שוקן -הרקע לתביעה הינן שתי ידיעות שפורסמו במקומון כל העיר בירושלים ב"מדור לחיפוש קרובים", ביום 29.09.00,להלן הידיעות"

"ביבי ושרה נתניהו כיבדו השבוע בנוכחותם את מתפללי בית-הכנסת של הליכוד העולמי במונטריאול, ויצאו ברכוש גדול: 125 אלף דולר עבור שתי הרצאות מפי האזרח המודאג. וזה עוד לא הכל: כשביבי קיבל את ההזמנה מיהדות קנדה, הוא סיפר שיש בעיה אחת, מה שרה'לה תעשה בזמן שהוא יהגג? חשבו חשבו ומצאו: מסאז'ים ופינוקים לגברת על חשבון המארחים".

 

ונראה לכם שהיא הסתפקה בזה? כשהתעייפה הגברת מהמסאז'ים, קפצה שרה נתניהו לחנות של המעצב היוקרתי פראדה, והשאירה שם כמה אלפים ירקרקים. בלשכת נתניהו סירבו להגיב עד שובו של הבוס ארצה".

 

כב' השופט נעם סולברג, מבית משפט השלום בירושלים קבע, כי מדובר ב"בידור זול שנועד כדי למכור עיתונים על חשבון התובעת ואחרים" ופסק לטובתה פיצויים בסך 90,000 ש"ח ושכר טרחה של 20,000 ש"ח.

[1] ע"פ 255/68 מדינת ישראל נ' בן משה, פ"ד כב(2) 427.

Comments are closed.

Optimization WordPress Plugins & Solutions by W3 EDGE