פרילנסר – משתתף חופשי

פרילנסר- משתתף חופשי

הפרילנסר או משתתף חופשי  הוא מעמד ביניים בין עובד לקבלן עצמאי, בעבר עד בג"צ מור  הפסיקה  הכירה  בעובד שכיר או בעצמאי   וזאת ע"י מבחנים שהוכרו בפסיקה כגון מבחן ההשתלבות ומבחן המעורב

בנוסף הוכרו משתתפים חופשים רק בתחום התקשורת ולהם לא הוכרו זכויות סוציאליות במסגרת דיני העבודה.

בבג"צ  5168/93 מור נ' ביה"ד הארצי לעבודה פ"ד נ(4) 628  נדונו שתי שאלות משפטיות

  1. האם מעמד של "משתתף חופשי" קיים בכל תחומי העיסוק או שמא אך ורק בתחום התקשורת?
  2. האם יש לסווג את אנג'ל כעובד או כמשתתף חופשי?

בית המשפט העליון פסק:

כבוד השופט טל פסק: לא קיימים יחסי עובד מעביד, אלא מור הוא משתתף חופשי ולכן לא מגיעות לו זכויות, לגבי שאלה מס' 2 לעיל אמר " לא בפסק-דינו של בית הדין הארצי בענייננו ולא במאמר הנ"ל, לא נאמר מה טעם יש להגביל את המעמד הזה של "משתתף חופשי" לתחום התקשורת בלבד. ייתכן שהטעם להגבלה זו, גם אם הדבר לא נאמר במפורש, הוא הרצון לפרוס את חסות חוקי המגן הסוציאליים גם על סוגי אנשים שאינם "עובדים" ממש, אך גם אינם בעלי עסק עצמאי…"

כבוד נשיא בית המשפט העליון  ברק פסק :בין מור לאנג'ל קיימים יחסי עובד מעביד, בהערת אגב אוביטר אמר ברק "מקובל עליי, כי עד כמה שקיים מעמד נפרד של "משתתף חופשי" אין להגבילו לתחום התקשורת בלבד. הוא חייב להיות – בהיעדר הוראה חקוקה – מעמד "פתוח". הגבלתו לתחום מסוים אינה מתבקשת ממהות העניין. "

את הבחנתה זו אימץ  כבוד השופט ברק  מהמשפט הגרמני ואמר כי יש לאמץ את האבחנות המקובלות במשפט העבודה הגרמני , המכיר בקטגוריית ביניים של "מעין עובדים" אליה משתייכים עובדים שזכאים רק לזכויות חלקיות מכוח דיני עבודה.

לאחר שקבע בית המשפט העליון כי יש להכיר במשתתף חופשי נותר לו כעת לקבוע מהן המבחנים המתאמים לכך:

השופט ברק הציע את המבחן המעורב כאשר 'מבחן ההשתלבות' הוא המרכיב הדומיננטי בו, כמבחן באמצעותו יש לערוך את ההבחנה האמורה.

לעומתו פסק כבוד השופט גולדברג כי קיימים יחסי עובד מעביד ושהמבחן המעורב אינו מספיק להבחין בין עובד למשתתף חופשי והציע סממנים ומאפיינים נוספים לצורך אפיונו של עובד ועל דרך השלילה אפיונו של משתתף חופשי:

  1. המבחן הארגוני כלכלי של העסק-ככל שהמועסק קרוב לגרעין הוא יוכר כעובד.
  2. סוג התפקיד- ככל שמעמדו ותנאי עבודתו של מועסק טובים יותר וככל שאלה מעידים על יכולתו "לדאוג לעצמו" כלכלית כך תקטן נטייתו של המשפט להכיר בו כעובד
  3. חובתו של המועסק לעמוד לרשות המעסיק בזמני כוננות – ככל שהמועסק מחויב לעמוד בזמני כוננות נכיר בו כעובד.
  4. סדירות הקשר ורציפותו-ככל שאדם שוהה באופן סדיר ורציף יותר ומתמשך יותר בהענקת שירותיו, ניטה לראותו כעובד.

המסקנה בדבר התקיימותם של יחסי עבודה אינה מחייבת התקיימותם של סממנים אלא כולם, או אחרים. מסקנה זו היא פרי השקלול בין סממנים שונים אשר עשויים להשתנות מעת לעת וממקרה למקרה. קו התפר בין "עובד" לבין "משתתף חופשי" צריך ליתן ביטוי למגמה הסוציאלית שבבסיס משפט העבודה, הנטייה להכיר במעמד "המשתתף החופשי" תוגבר כאשר בסיס ההתקשרות נעוץ בכישוריו האינדיבידואלים של בעל התפקיד או במוניטין שצבר .למועסק כזה יש כוח מיקוח גדול מזה של מועסק רגיל.

 

Comments are closed.

Optimization WordPress Plugins & Solutions by W3 EDGE