מי הוא עובד שכיר?

מי הוא עובד שכיר:

הפסיקה קבעה מבחנים ותנאים המגדירים מי הוא עובד ולבחינת התקיימותם של יחסי עובד – מעביד:

המבחן העיקרי הינו מבחן ההשתלבות לו פן חיובי ופן שלילי.

מבחן ההשתלבות מגדיר כי עובד הוא אדם המשתלב במפעל (הפן החיובי) ואין לו עסק עצמאי משלו המשרת את המפעל כגורם חיצוני (הפן השלילי).

הפן החיובי מחייב קיומו של "מפעל" (בין מפעל יצרני ובין מתן שירותים), שניתן להשתלב בו באופן שהמועסק מהווה חלק מהמערך הארגוני של המפעל ואינו גורם חיצוני.

הפן השלילי מחייב שהמועסק אינו בעל עסק משלו המשרת את המפעל כגורם חיצוני.

בבג"ץ 5168/93 שמואל מור נ' בית הדין הארצי לעבודה, פד נ(4) 268 (להלן: "בג"ץ מור")– מציין השופט כי מבעד למבחנים האמורים יש לזכור כי נושא משפט העבודה הוא העבודה שיש בה תלות, ו"העובד" שבו מדובר הוא זה שתלוי בזולת שאצלו הוא עובד.

על פי הפסיקה, מבחן ההשתלבות יבחן בצורה הרחבה ביותר, הבוחנת את הגשמתה של הפעילות הרגילה של העסק, יכול שישתלבו בעסק הן מי שהוא במעמד של "עובד" והן מי שאינו כזה. הגדרה צרה של מבחן ההשתלבות אינה משקפת את הראציונאלים העומדים בבסיסו של מבחן ההשתלבות, קרי: הסתמכות מצד המעביד על העובד, מחד גיסא, ותלותו של האחרון בראשון, מאידך גיסא.

יש לזכור כי כל מקרה יבחן לגופו וכי על פי הפסיקה יש להסתכל על התמונה בכללותה ועל כן מבחן ההשתלבות הינו מבחן מרכזי אך הוא אינו היחידי. ביה"ד מדברים על בדיקתו של המבחן המעורב, אשר המרכיב העיקרי של מבחן זה הינו "ההשתלבות במפעל".

בבג"ץ מור נאמר : " בתחום יחסי העבודה נדרש "מבחן מעורב". מבחן זה יוכל להיות גמיש דיו כדי ליתן פתרון לצורכי החיים המשתנים. השינויים בצורת העבודה וביחסי העבודה ויצירת מודלים חדשים של מערכות עבודה מחייבים גמישות בהגדרת המושג "עובד", המושגת על-ידי איזון בין מרכיבים שונים שיש להביאם בחשבון. גמישות זו מושגת על-ידי המבחן המעורב, שאינו דבק בנוסחה קבועה מראש".

מבחן ההשתלבות יכנס בתוך המבחן המעורב ויבחן במסגרתו – כך מתאפשר איתורו של קו הגבול בין מי שנותן שירות למפעל כחלק ממנו (עובד), לבין מי שמוכר למפעל את שירותיו (קבלן עצמאי) וכך המחבן המעורב מאפשר לביה"ד לפעול בשיקול דעת נרחב.

יפים לכך דברי בית הדין ארצי לעבודה בדב"ע לא/27-3 עיריית נתניה נ' בירגר [13] בעמ' 181:

"ייאמר מיד, שהמבחן אשר לפיו ייקבע, אם פלוני מעמדו הוא מעמד של 'עובד' או של 'מפרנס עצמאי', לא יכול שיהא יציב לדורות, קיים בכל הנסיבות וטוב ליישום לכל המטרות.

המסגרת החברתית-כלכלית שבה מתקיימים היחסים שאת מהותם באים להגדיר, מהות העבודה מבחינת תהליכי הייצור ודרכי השירות, האמצעים שלהם מזדקקים, יחסה של החברה לעבודה ול'עובד' ומטרת החוק או מערכת החוקים שבהקשר ליישומם באים לקבוע את המבחן – כל אלה גורמים משתנים הם, ועם השינוי, ישתנה המבחן".

מעבר למבחנים יציר הפסיקה, במסגרת המבחן המעורב יבחן אופיו האישי של העיסוק, הכפיפות, הכוח לשכור עובד וחשוב מזה – לפטרו, צורת ניכוי מס ההכנסה והתשלומים לביטוח הלאומי ולמס ערך מוסף. באותם מקרים בהם אין כפות המאזניים נוטות לכיוון זה או אחר, יש לבדוק כיצד ראו הצדדים את היחסים ביניהם, (דב"ע לג/30-0 המוסד לביטוח לאומי נ' כהן ואח' [17], בעמ' 399; ע"א 415/90 מזרחי נ' הנאמן על נכסי אריה שטנדר – פושט-רגל [9], בעמ' 607).

 

יפים לכך דבריו של הנשיא גולדברג, בציינו:

"אין הכוונה לזניחת המבחנים המקובלים אלא אך לשינוי נקודת המבט. במקרים קשים הופכים המבחנים שנקבעו בפסיקה ממבחנים בעלי משקל מוחלט למבחנים יחסיים, כאשר את התשובה לשאלת קיום יחסי עובד-מעביד, לומד בית-הדין ממשקלם המצטבר של מכלול המבחנים; במקרים כגון זה שבפנינו, אין בית-הדין נזקק למבחנים כאל אמות מידה מוחלטות, אלא שכל מבחן מהווה סממן, ואל ההכרעה מגיע בית-הדין, לאחר שקילת מצבור הסממנים שבכל אחת מכפות המאזניים" (דב"ע נב/254-3 פריץ ואח' נ' מפעל הפיס ואח' [18], בעמ' 380).

 

בטרם ניכנס לתנאי המבחן המעורב ובתוכו מבחן ההשתלבות, ביה"ד מסבירים כי הגדרתו של "עובד" או של "קבלן עצמאי" הינה הגדרה פוזיטיבית ואין לומדים מן ההן על הלאו. אציין כי ישנו תחום אפור בין שתי הגדרות אלו והוא "משתתף חופשי".

אם כך מבחן ההשתלבות מכיל שני מבחני משנה:

  1. הפן החיובי – יש לבדוק האם העובד משתלב בעבודה במפעל באופן חיובי. האם פעולותיו מהוות חלק אינטגרלי מפעילות העסק והאם היעדרו של העובד תפגע בפעילות הרגילה של המפעל.
  2. הפן השלילי – יש לבדוק האם העובד אינו בעל עסק משלו ושעסקו הוא לא זה שנותן את השירותים למפעל. (ניבחן האם אותו "עובד" נושא בעלויות עסק, נושא ברווח של אותו העסק או בהפסדיו, האם הוא שוכר משרד משלו או מעסיק עובדים משלו).

 

במסגרת מבחן ההשתלבות יבחנו עוד מספר קריטריונים, כדלקמן:

  1. מבחן הפיקוח והשליטה – מבחן אשר יבחן במסגרת מבחן ההשתלבות בו תיבדק מידת הפיקוח שיש כלפי אותו אדם "עובד". כמובן שככל שהפיקוח יהיה הדוק יותר הנטייה תהיה לקבוע כי אותו האדם הינו עובד ואינו קבלן עצמאי.

 

  1. מבחן הביצוע האישי – במסגרת מבחן זה ייבדק הקשר האישי בין מבצע העבודה לבין המפעל. במקרה של עובד, בהיעדרותו זה לא ישלח עובד מחליף שיעשה את עבודתו שלו ואילו במידה ומדובר בקבלן עצמאי מקובל לשלוח עובד במקומו.

 

  1. מבחן הציוד – במסגרת מבחן זה ייבדק האם אותו אדם מקבל את כלי עבודתו מן המפעל או שמא הוא רוכש בעצמו את כלי העבודה או מביא אותם עמו לעבודתו. גם אם אותו אדם מביא עימו את כלי העבודה תיבחן גודל הרכישה, ייעוד כלי העבודה (משאית, כלי המיועד אך ורק לאותה העבודה ספציפית, וכיוצב').

 

  1. מבחן התלות – תיבחן תלות הצדדים האחד בשני, המעביד מספק עבודה ואילו חובת העובד לעבוד בהתאם.

 

  1. משך ההעסקה – ככל שמשך העסקה ארוך יותר, הנטייה תהיה להכיר במועסק כעובד.

 

  1. רצונם של הצדדים – רצונם וכוונתם של הצדדים בהתקשרות ביניהם יש בכך כדי להעיד האם התכוונו להחיל על עצמם יחסי עובד – מעביד או באם לאו. מבחן זה יישקל לצד ייתר המבחנים.

 

  1. צורת התשלום – על פי הפסיקה דווקא צורת התשלום אינו מבחן המשמש כמבחן לקיום יחסי עובד – מעביד.

 

  1. ההגדרה במס הכנסה בביטוח לאומי – הגדרת העוסק במס הכנסה או בביטוח לאומי אינה מהווה אינדיקציה כלשהי לקיומם של יחסי עובד – מעביד. מבחן זה יבחן לצד יתר המבחנים איך בכוחו כדי להוות מבחן מכריע.

 

  1. מקום ביצוע העבודה – מבחן זה קובע כי אין בעצם הימצאותו של עובד במפעל או בהיעדרו כדי להוות מבחן מכריע ביחס לבחינת יחסי עובד – מעביד. (עובד יכול שיעבוד גם מהבית).

 

 

 

Comments are closed.

Optimization WordPress Plugins & Solutions by W3 EDGE