שינויי ההלכה הקיימת, בדבר קיזוז והשבה בידי המעסיק

שינויי ההלכה הקיימת, בדבר קיזוז והשבה בידי המעסיק עבור עצמאי שהפך לעובד.

בע"ע (ארצי) 3575-10-11 ענת עמיר נ' חברת החדשות הישראלית בע"מ ,שנידון בבית הדין הארצי בתאריך ה – 21/1/2015 שונתה ההלכה בפרשת מרקם-רופא בעניין קיזוז והשבה, עת התברר שהמועסק שהחל את עבודתו כעצמאי והוכר בדיעבד כעובד.
ההלכה הקיימת עד אותו פס"ד, לעניין הקיזוז והשבה בפרשת מרקם-רופא נפסקה ע"י כבוד השופטת סיגל דוידוב-מוטולה בע"ע ע"ע 110/10 רפי רופא נ' מרקם סוכנויות לביטוח.
כבוד השופטת מסכמת ופוסקת כי המעסיק יוכל בשני חריגים קיצוניים לבצע קיזוז והשבה במידה ומועסק שהוגדר בתחילה כעצמאי והפך להיות "עובד":
1. עובד שסווג באופן שגוי כ"עצמאי" יהא זכאי לפיצוי כספי בגין הזכויות הסוציאליות שנשללו ממנו, על סמך השכר המשוער שהיה מקבל לו היה מוגדר מלכתחילה כ"עובד".
2. לא יהיה ניתן יהא לקזז ממנו סכום כלשהו מתוך הזכויות שיקבל בגין סכומי "יתר".
3. החריגים לקיזוז הם -חוסר תום לב קיצוני מצד המועסק.
4. קיומו של פער ניכר – בדרך כלל 50% ומעלה – בין התמורה כ"עצמאי" לבין השכר החלופי.
5. בנוסף ובמצטבר, קביעה עובדתית כי הבחירה במתכונת ההתקשרות ה"קבלנית" הייתה של המועסק ולא של המעסיק – בין מתוך יוזמה שלו מטעמיו, ובין לאחר שניתנה לו אפשרות אמיתית לבחור בין העסקה כ"עובד" לבין העסקה כ"עצמאי" בשכר גבוה יותר והוא בחר באחרונה.
כפי שצוין לעיל ההלכה בדבר הקיזוז של כספים שהתקבלו ביתר ע"י המעסיק שונתה ב ע"ע (ארצי) 3575-10-11 ענת עמיר נ' חברת החדשות הישראלית בע"מ.
רקע עובדתי – המערערת הועסקה במשיבה כעוזרת במאי משך כשש שנים, עם תחילת העסקתה חתמה המערערת מרצונה על הסכם העסקתה ולפיו דרשה המערערת מהמשיבה להיחשב כנותנת שירות עצמאית. שכרה היומי של המערערת כנותנת שירות עמד על סכום גבוה באופן ניכר משכרה לו הייתה בוחרת להיחשב כעובדת.
השאלה משפטית שנדונה בערעור – שאלת זכאות המעסיק לקיזוז או השבה של כספים למי שהוכר בדיעבד כעובד?
• בית הדין האזורי קבע כי בין העובדת לחברת החדשות התקיימו יחסי עובד מעביד בשל הסיבות הבאות :
o העובדת עבדה באופן רצוף ולאורך זמן.
o העובדת הייתה כפופה לבמאי הראשי, זה בא לידי כך בשיבוץ לעבודה ובסידור החודשי.
o העובדת דיווחה על בסיס קבוע על ימי עבודתה בכל חודש.
o העובדת פתחה תלות כלכלית בחברת החדשות, למרות שעבדה גם עם עסקים אחרים.
• בית הדין האזורי פוסק בהתאם להלכה של מרקם-רופא וקובע כי ככלל אין על המעסיק לבצע קיזוז והשבה, אלה בתנאים חריגים אשר מתקיימים והם כאשר יש חוסר תום לב קיצוני של המועסק אשר מתקיים לפי המבחנים הבאים:
o שולמה למועסק תמורה מוגדלת ביחס לשכר שהיה מקבל כשכיר.(150%)
o הוסכם בין הצדדים על תניית גדרון
• בית הדין בוחן את התנאים החריגים אשר מתקיימים לפי ההלכה (הפרש של 150%, ותניית גידרון) וקובע שלמרות שהעובדת זכאית לקבל דמי הבראה, החזר הוצאות נסיעה ופדיון חופשה שנתית, רכיבים אלו יקוזזו מהסכומים שקבלה המערערת ביתר.

המערערת עתרה לבית הדין הארצי ושם נפסק:
• בית הדין הארצי דוחה את הערעור.
• קובע כי לשאלת זכותה של המשיבה(חברת החדשות) לקיזוז ולהשבה מהסכומים ששולמו למערערת ביתר, כי התוצאה שאליה הגיע בית הדין האזורי נכונה אך הנימוקים שונים.
• בית הדין הארצי בוחן את תביעת ההשבה מטעם המעסיק וקובע כי היא תביעה חוזית שבה המעסיק שילם כאשר עת סברו הצדדים שאין ביניהם יחסי עובד ומעסיק
• גישת הפער החוזי – כבוד הנשיא השופט פילטמן מציין כי ההלכה הקיימת בדבר הקיזוז לטובת המעסיק כאשר היה פער של 50% בין היותו פרילנסר לבין היותו עובד בלי להתחשב בנסיבות המקרה, היא כשלעצמה קביעה שרירותית ובלתי צודקת עבור המעסיק והיא נוטה טובת העובד: לדוגמא עצמאי שהרוויח 14000ש"ח ולאחר מכן נקבע כי בתור עובד ירוויח 10000ש"ח ההבדל מגיע ל-40% ועל כן העובד – יקבל כפל זכאות על פי משפט העבודה, פעם אחת בגין ההפרש ששולם לו בין התמורה הקבלנית לשכר החלופי כעובד, ופעם בגין התביעה בדיעבד בבית הדין של אותן זכויות.
• לכן על פי גישת פער השכר האחוזי, אפשר שלעובד ישולם הרבה מעבר לזכאותו על פי משפט העבודה המגן.
• בנוסף בית הדין מציין את ההבדל בין עובדים שמשכורתם נמוכה לבין אלו שמשכורתם גבוהה וקובע שעובדים בעלי משכורות נמוכות לא ייזכו להגנה כמו אותם עובדים בעלי שכר גבוה . לדוגמא עובד שהרוויח 8000 ₪ בתור עצמאי וכאשר הוכר כעובד הרוויח 5000ש"ח היחס בין המשכורות הוא 60% והמעסיק יוכל לקזז מכספים שקיבל ביתר.
• לעומתו מועסק אשר הרוויח בתור פרילנסר כ-17000ש"ח ובתור עובד משכורתו נקבעה ל-12000ש"ח, היחס בין המשכורות הוא 40% ואותו עובד יהיה זכאי להגנת הקיזוז.
• כבוד השופט מציין כי ישנה אפליה בהלכה בין עובדים בעלי שכר נמוך לעובדים בעלי שכר גבוה.
• מן הכלל אל הפרט במקרה שלפנינו קובע בית הדין הארצי לפי הגישה החישובית כי התשלום היומי ששולם למערערת היה פי שניים ויותר מאשר אילו הוצע לה כעובדת שכירה, 751 ₪ בתור עצמאית אל מול 300 ₪ בתור שכירה.
• בסיכום דבריו קובע כבוד השופט הנשיא יגאל פליטמן בדעת רוב כי הקיזוז ע" המעסיק מכספים ששילם ביתר לא ייקבע ע"פ גישת הפער החוזי שבתנאי חריג אשר נקבע בשיעור של 50%,אלא לפי הגישה החישובית אשר בה מתחשבים בכל הזכויות הנובעות מכך כגון: ותק, דמי הבראה, הפרשה לפנסיה גמול ועוד, וקובע כי "על כל פנים, הדבר ראוי להיבחן על פי נסיבות כל מקרה ומקרה" "משגישת הפער האחוזי של 50%, שהיא למעשה גישה חישובית שרירותית חסרה ופגומה, מתאימה רק למקרים של 50% פער בין השכר החלופי לתמורה הקבלנית, ואילו את כל המקרים האחרים של פער נמוך יותר היא מלבישה בחליפה קונפקציונית אחידה ושרירותית כמידתה ולא כמידתם"

Comments are closed.

Optimization WordPress Plugins & Solutions by W3 EDGE