"שקרן פתולוגי שמשחק עם בחורות"; "גבר בוגדני"; "דג מסריח" – האם המשפטים שנכתבו על קיר הפייסבוק של התובע , יוכרו כלשון הרע.?

"שקרן פתולוגי שמשחק עם בחורות"; "גבר בוגדני"; "דג מסריח"- האם המשפטים שנכתבו על קיר  הפייסבוק של התובע , יוכרו כלשון הרע.?

לאחרונה מגיעות תביעות רבות  לבתי המשפט בעילת לשון הרע  שהתרחשו ברשת החברתית "פייסבוק" , בהן  פורסמו דברי לשון הרע   על הקיר האישי  ברשת הפייסבוק, החשיפה לעיתים היא  למאות ואלפי אנשים, הפגיעה יכולה להיות הן בהיבט החברתי והן בהיבט העסקי.

במקרה שלפנינו התובע הינו  צעיר  אשר עוסק בקידום ומכירות ברשת החברתית , התובע הכיר שתי נשים והיה בקשר רומנטי עם שתיהן כאשר אחת לא ידעה מקיומה של השנייה, בשלב מסוים גילו זאת הנשים, ורשמו על הקיר של התובע בפייסבוק את המשפטים הבאים : "שקרן פתולוגי שמשחק עם בחורות"; "גבר בוגדני"; "דג מסריח" ועוד קללות וגידופים. לטענת התובע נגרם לו נזק תדמיתי בשל עסקיו ברשת החברתית ולכן תבע כ-100,000 ₪  בגין הוצאת לשון הרע.

בית המשפט בבואו לבחון תובענה בלשון הרע בוחן מספר גורמים  אשר הכרחיים לביסוס התביעה:

  1. האם הביטוי מהווה לשון הרע כהגדרתו בחוק?
  2. האם הביטוי פורסם?
  3. האם קמה חסינות או הגנה הפוטרת מאחריות בגין אותו פרסום?

וכעת מהכלל אל הפרט בית המשפט בוחן כל אחד מהשאלות לעיל :

האם הביטוי מהווה לשון הרע כהגדרתו בחוק? בית המשפט בוחן את שנכתב על קיר הפייסבוק ומתאר  את המשפטים שנאמרו כגידופים ומביא את דברי המלומד אורי שנהר  מספרו דיני לשון הרע " קללות וגידופים מהווים לצערנו חלק מהחיים החברתיים במדינה, ולפיכך קיים חשש שהכרה שיפוטית גורפת בגידופים כב'לשון הרע' תביא להצפת בתי-המשפט בתביעות שזו עילתן. זאת ועוד: ככל שהשימוש בגידופים שכיח יותר, כך נעשית פגיעתם לקשה פחות, עד כי אמירת גידופים מסוימים בנסיבות מסוימות לא תגרום עוד לפגיעה ממשית" בנוגע לשאלה השנייה האם הביטוי פורסם? אכן הוא פורסם ואין מחלוקת על כך מה עוד שזמן קצר אחרי פרסומו הוא הוסר מקירו של התובע .האם קמה חסינות או הגנה הפוטרת מאחריות בגין אותו פרסום? בית המשפט בוחן את  הגנת "אמת דברתי"  כלומר פרסום דברי אמת שיש בהם ענין לאחרים. התובע אישר שניהל מערכת יחסית מקבילה עם שתי הנשים ,בית המשפט מוצא לנכון כי סביר להניח שנכון לעדכן את הסביבה הקרובה לצדדים  כי התובע מנהל מערכת קשרים מקבילה ומוצא  כי הבאת דברים אלו לידיעתן של נשים השוקלות להכיר את התובע בעיני האדם הסביר זה הוא דבר נכון וראוי, ולבסוף מבצע בית המשפט איזון בין הזכות לשם טוב של אדם לחופש הביטוי ופוסק כי בנסיבות שנוצרו  ההודעות  אינן חורגות מתחומיו של חופש הביטוי, בייחוד כאשר מדובר ביחסים אישיים ופרטיים בין הצדדים. לאור זאת התביעה נדחית ובית המשפט השית הוצאות בסך 10000 ₪ על התובע.

 

 

Comments are closed.

Optimization WordPress Plugins & Solutions by W3 EDGE