החל מהראשון  לאוגוסט 2013 תוקן סעיף 6 (ב) לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח  1998 באופן שהועלה סכום הפיצוי ללא הוכחת נזק בגין הטרדה מינית מ- 50,000 ש"ח ל- 120,000 ש"ח‏.

בהתאם לכך, בית הדין רשאי לפסוק בגין טענה להטרדה מינית או התנכלות פיצוי שלא יעלה על סך 120,000 ש"ח, ללא הוכחת נזק, כשסכום זה יעודכן ב-1 בינואר  של כל שנה.

בכדיי להבין את העומד מאחורי עדכון נביא מדבריה של ח"כ עליזה לביא יו"ר הועדה לקידום מעמד האישה אשר אמרה כי סכומי הפיצוי הנמוכים שנקבעו בעבר בשילוב עם משך ניהול התביעות, שנמשכות כמה שנים, עלותן הכספית והקושי הנפשי הכרוך בהן, יוצרים תמריץ שלילי וחוסר כדאיות כלכלית להגישן.

ח"כ לביא ציינה כי מאמר מפרי עטה של כבוד השופטת וירט לבנה קובע כי לנפגעות קשה במקרים רבים לממן עורכי-דין, ושכר הטרחה, גם אם הסכום נפסק על דרך של גבייה מתוך הסכום שייפסק, הופך את כל המהלך ללא כדאי. יתר על כן, לעתים המטריד מציע להן סכום זה או אף נמוך הימנו כדי להשתיק אותן, כאשר גובה הפיצוי הוא זה שמאפשר לו לקנות בנזיד עדשים את הימנעותן מנקיטת הליכים.

דומה שהגיע העת שגם בחוק הזה יתאים המחוקק את גובה הפיצוי, כך שיהיה ראוי למטרה של פיצוי בגין פגיעה בכבוד האדם, ויעודד את המוטרדים להתלונן ולהגיש תביעות, מטרה שכיום בחלק נכבד מן המקרים אינה מושגת.