ס"ע  35834-03/10 חני בוני נגד עמותת הכדורסל "שטראוס נהריה

רקע עובדתי:

התובעת הועסקה בנתבעת כשבע שנים, כמאמנת כדורסל בקבוצות נערות ובתי ספר.העסקתה של התובעת נעשתה על יסוד חוזי העסקה לתקופות קצובות למשך עונת הכדורסל/שנת הלימודים. בתאריך 1.6.2009, במהלך אימון כדורסל במסגרת עבודתה, פרקה התובעת כתף ופונתה לטיפול רפואי בבית החולים גליל מערבי. האירוע הוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה ולתובעת שולמו דמי פגיעה. בהתאם לחוזה העסקתה של התובעת לשנת 2009, תקופת העסקתה הייתה אמורה להסתיים ביום 30.6.2009, אך נוכח תאונת העבודה כאמור לעיל, עבודתה בפועל הסתיימה כבר ביום 1.6.2009. התובעת הייתה אמורה לחזור לעונת אימון נוספת, כמדי שנה, לאחר תום תקופת אי הכושר ביום 1.9, אך יחסי העבודה בין הצדדים לא התחדשו, תוך שנותרה ביניהם מחלוקת אם התובעת זכאית לפיצויי פיטורים בנסיבות סיום עבודתה.

פסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה

התובעת ציינה בכתב התביעה שהגישה כי תביעתה לפיצויי פיטורים מבוססת על אי כושר רפואי להמשיך בעבודתה. התובעת הציגה אישור רופא תעסוקתי מיום 4.1.10 ולפיו אין היא מסוגלת לחזור לעבודתה כמאמנת כדורסל. סעיף  6לחוק פיצויי פיטוריםתשכ"ז-1963קובע כי "התפטר עובד לרגל מצב בריאותו הוא או של בן-משפחתו, ולאור הממצאים הרפואיים, תנאי העבודה ושאר נסיבות העניין הייתה סיבה מספקת להתפטרות – רואים לעניין פיצויי פיטורים את התפטרותו כפיטורים" בנסיבות שפורטו לעיל ולאור האישורים הרפואיים שהוצגו בפני בית הדין, ברי לגישתו כי מצבה הרפואי של התובעת לא אפשר לה להמשיך בעבודתה כמאמנת כדורסל ולכל הפחות הקנה לה את הזכות להתפטר לרגל מצבה הרפואי, לפי סע' 6 לחוק פיצויי פיטורים. אישור הרופא התעסוקתי כמו גם אישור המוסד לביטוח לאומי על מתן שיקום מקצועי, מעידים כי בריאותה של התובעת לא אפשרה לה להמשיך בתפקידה כמאמנת כדורסל. בנסיבות אלו, אין כל נפקות לניסיונה של הנתבעת להראות כי התובעת יכולה הייתה, לו רצתה בכך, להמשיך לבצע את עיקר עבודתה, חרף הבעיות הרפואיות בכתפה. לאור האמור לעיל תביעתה של התובעת לתשלום פיצויי פיטורים התקבלה מכוח סע' 6 לחוק פיצויי פיטורים, התובעת ביססה את תביעתה על שכר קובע בסך 4,300 ₪.התובעת הועסקה במשך 83 חודשי עבודה ולכן נפסקו פיצויי פיטורים בסכום של  29,741  ₪.הנתבעת תישא בהוצאות התובעת, אשר לא הייתה מיוצגת, בסך 2,500 ₪