עב  11733/07  יריב לוי נ' 012 סמייל תקשורת בע"מ

במסגרת התביעה שבפנינו, עתר התובע לתשלום פיצויי פיטורים, כאשר את תביעתו השתית על הוראת סעיף 7 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963, המעגנת את זכאותו של עובד המתפטר על מנת לטפל בילדו לתשלום פיצויי פיטורים.

לאחר לידת בתו ובמסגרת הליכי מיזוג בנתבעת נוהל דין ודברים בין התובע לבין הנתבעת בכל הנוגע לקידומו של התובע בעקבות הליכי המיזוג. במסגרת דין ודברים זה הוצע לתובע תפקיד חדש ואף נשלחה לו טיוטא הכוללת את הגדרות התפקיד. דא עקא, שהתובע לא היה שבע רצון מהתפקיד שהוצע לו וזאת, כעולה ממכתב ששלח ביום 10.5.07 לסמנכ"ל מערכות מידע וטכנולוגיות דאז בנתבעת  במכתבו הנ"ל ציין התובע כי התפקיד שהוצע לו כולל אחריות בשני תחומים צרים מאוד וכי הוא חש "כאילו הוא חוזר 4 שנים אחורה", כן הוסיף התובע וכתב במכתבו לאמור:

"אני מרגיש כי תפקיד זה אינו הולם את כישורי. בתפקיד זה נלקחים ממני מירב סמכויותיי הן הניהוליים והן המקצועיים ולכן אני לא רואה תפקיד זה כמתאים לי." 

בתקופה  זו ניהל התובע משא ומתן עם חברה אחרת לאחר שהתובע קיבל תשובה חיובית ביחס להעסקתו ממטה קפה וביום 2.7.08 הודיע התובע לנתבעת על התפטרותו במכתב בו כתב כך:

"הנני מגיש את התפטרותי לאלתר.

החלטתי לשבת בבית עם הילדה לתקופת מה ולגדלה." 

בעקבות הודעת ההתפטרות התקיימה פגישה משותפת בין התובע לנציגי הנתבעת, בה נמסר לתובע כי הוא יקבל פיצויי פיטורים במידה ויהיה זכאי להם על-פי הדין.

בית הדין האזורי בת"א פסק:

בית הדין קבע כי לאחר בחינת מכלול הראיות, יש להגיע למסקנה כי דין התביעה להידחות. בית הדין קובע בפסק דינו כי  הוא לא שוכנע שהתפטרותו של התובע מהנתבעת אכן הייתה לצורך טיפול בבתו. הרושם המתקבל מהראיות הוא כי הסיבה להתפטרות התובע הייתה נעוצה כנראה באכזבה או בתסכול שחש בשל אי קבלת הקידום המיוחל לו ציפה ונוכח הצעת עבודה קוסמת יותר שקיבל מחברה אחרת. לגישת בית הדין – לו אכן המטרה המבורכת של הטיפול בבתו היא שהייתה עומדת לנגד עיניו של התובע עובר להתפטרותו, הרי שניתן היה לצפות שהתובע יפנה בעניין זה בראש ובראשונה לנתבעת ויבקש ממנה להתאים את תנאי עבודתו, לרבות שעות עבודתו, למצבו המשפחתי החדש. דבר שהתובע נמנע מלעשות.

בית הדין קבע כי שעה שעובד טוען לתחולתו של סעיף 7 לחוק פיצוי פיטורים ושוקל התפטרות והחלפת מקום עבודה אחד באחר – הרי שמוטלת על העובד החובה לפנות למעביד קודם להתפטרות וזאת, על מנת לבקש ביצוען של ההתאמות הנדרשות במסגרת עסקו של המעביד. התאמות אשר יאפשרו לו לטפל בילדו.

חובה זו נגזרת מעקרון תום הלב שביחסי העבודה וניתן ללמוד עליה באופן אנלוגי מההלכה הפסוקה ביחס לחובה למתן התראה והזדמנות לתיקון בנסיבות של התפטרות לפי סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים או בנסיבות של התפטרות לפי סעיף 6 לחוק הנ"ל (ראה – ע"ע 563/05 אלי אסיסקוביץ נ' עמותת מכבי ראשל"צ לתרבות וספורט, ניתן ביום 8.11.06).

בהתאם לעקרון זה ולפסיקה אותה יש להחיל על המקרה דנן – אי מתן התראה כאמור מונעת לכשעצמה את התגבשות הזכאות לתשלום פיצויי פיטורים.

זאת ועוד, הוכח כי גם לאחר ההתפטרות לא התובע הוא שהיה המטפל העיקרי או המשמעותי בבתו – כאשר גם לפי דבריו וגם לפי עדות אשתו – העבודה החברה החדשה אפשרה לו להתפנות לבתו בשעה מוקדמת יחסית רק אחת לשבוע ולהביא את בתו לגן בבקרים. זאת, שעה שבשאר הימים הוא שב מעבודתו בשעות הערב בשעות 19:00-19:30.

כמו כן, שוכנע בית הדין כי התובע לא נתן לנתבעת כל הזדמנות להציע לו תנאי עבודה נוחים יותר, המאפשרים טיפול בבתו חלף התפטרות והמעבר לחברה החדשה.

לאור כל האמור לעיל, התביעה נדחתה והתובע חוייב בתשלום הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 5,000 ש"ח בתוספת מע"מ כחוק.