תפקיד הממונה על הטרדה מינית
תפקיד הממונה על הטרדה מינית
תפקיד הממונה על הטרדה מינית
תקנה 4(ה) לתקנות הטרדה מינית (חובות מעביד), התשנ"ח – 1998 קובעת מה הם תפקידי האחראי/ת-
1. קבלת תלונות
- הגשת התלונה יכולה להיות בעל פה או בכתב. הוגשה תלונה בע"פ ירשום האחראי את תוכנה. המתלוננ/ת או מי מטעמו/ה שמסר את התלונה יחתמו על הרישום כדי לאשר את תוכנו. עותק עם תאריך ההגשה יומצא לגורם שמסר את התלונה.
- רישום התלונה כדאי שיהיה בשפת המתלוננ/ת ובלא לשנות את תוכנו.
- עם קבלת התלונה על האחראי להסביר למתלוננ/ת מהו תהליך הבירור לפי תקנה 6. **פירוט בהמשך.
- בירור האם המתלוננ/ת זקוק/ה להגנה או זקוק/ה לתמיכה נפשית.
בין היתר, יפעל המעביד להרחקת הנילון מהמתלונן/ת, ככל שניתן וככל שנראה לו נכון בנסיבות העניין.
- אחראי לא יטפל בבירור תלונה אם הוא בעל נגיעה אישית לנושא התלונה או למעורבים בה. במקרה כזה האחראי יעביר את הבירור לאחראי אחר או לממלא מקומו ובהיעדר אחד מאלה – למעביד.
2 . בירור תלונה או מקרה
- משהתקבלה תלונה יפעל הממונה כדלהלן:
- יידע את המתלונן באשר לדרכי הטיפול בהטרדה מינית או בהתנכלות לפי החוק;
- יפעל לבירור התלונה, ולצורך כך, בין היתר, ישמע את המתלונן, את הנילון ועדים, אם ישנם, ויבדוק כל מידע שהגיע אליו בעניין התלונה.
- יעשה לבירור התלונה ביעילות ובלא דיחוי.
- יעשה לבירור התלונה תוך הגנה מרבית על כבודם ופרטיותם של המתלונן, הנילון ועדים אחרים, ובין היתר, לא יגלה אחראי מידע שהגיע אליו במהלך בירור התלונה אלא אם כן הוא חייב לעשות כן לשם הבירור עצמו או על פי דין.
- מעביד יגן על המתלונן, במהלך בירור התלונה, מפני פגיעה בענייני עבודה כתוצאה מהגשת התלונה או מפני פגיעה אחרת במסגרת יחסי עבודה שיש בה כדי לשבש את בירור התלונה; בין היתר, יפעל המעביד להרחקת הנילון מהמתלונן, ככל שניתן וככל שנראה לו נכון בנסיבות העניין.
- בתום בירור התלונה יגיש האחראי למעביד, ללא דיחוי, סיכום בכתב של בירור התלונה בליווי המלצותיו המנומקות לגבי המשך הטיפול בה. ** פירוט בהמשך
- היה הנילון עובד של קבלן כוח אדם המועסק בפועל אצל המעביד, יגיש האחראי את סיכומו לקבלן כוח האדם ולמעביד.
- נודע למעביד על מקרה של הטרדה מינית או התנכלות במסגרת יחסי עבודה, ולא הוגשה תלונה או שהמתלונן חזר בו מתלונתו, יעביר את המקרה לבירור של אחראי; הועבר מקרה כאמור לבירור של אחראי או נודע לאחראי על מקרה כאמור, יקיים האחראי, ככל שניתן, בירור על אודות המקרה לפי תקנה זו, בשינויים המחויבים, ואם המתלונן חזר בו מתלונתו, יברר גם את סיבת החזרה מהתלונה.
3. הגשת סיכום והמלצות
דו"ח הסיכום וההמלצות יתייחס בין היתר לנושאים כדלהלן:
המלצות למתן הוראות לעובדים המעורבים במקרה, כיצד עליהם להתנהג במסגרת יחסי עבודה.
- המלצות בשאלת הרחקת הנילון מהמתלוננ/ת.
- המלצות בדבר נקיטת צעדים הקשורים לענייני עבודה כדי למנוע את הישנות ההטרדה או ההתנכלות שנגרמה למתלוננ/ת. המלצות בדבר פתיחה בהליך משמעת נגד הנילון.
חובות המעביד בהטרדה מינית
חובות המעביד בהטרדה מינית
החוק למניעת הטרדה מינית מטיל על המעביד אחריות בנושא של הטרדה מינית
ו/או התנכלויות, אשר התרחשו במסגרת יחסי העבודה.
חובותיו הספציפיות של מעביד נחלקות לשני סוגים:
1. חובות מניעה-על המעביד לבצע באופן שוטף כדי למנוע הטרדה מינית והתנכלות.
2.חובות טיפול-על המעביד לבצע ברגע שנודע לו על הטרדה מינית או התנכלות שהתרחשה במקום העבודה.
לצורך הבנת חובות המעביד יש לפנות להוראות החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח – 1998 (להלן: "החוק"), ולתקנות אשר הותקנו מכוחו – תקנות הטרדה מינית (חובות מעביד), התשנ"ח – 1998 (להלן: "התקנות").
סעיף 7 לחוק מניעת הטרדה מינית, התשנ"ח – 1998
נקיטת אמצעים בידי מעביד
7. (א) מעביד חייב לנקוט אמצעים סבירים, בנסיבות העניין, כדי למנוע הטרדה מינית או
התנכלות במסגרת יחסי עבודה, על ידי עובדו, או על ידי ממונה מטעמו אף אם אינו עובדו,
ולטפל בכל מקרה כאמור, ולשם כך עליו:
(1) לקבוע דרך יעילה להגשת תלונה בשל הטרדה מינית או התנכלות ולבירור התלונה;
(2) לטפל ביעילות במקרה של הטרדה מינית או התנכלות שידע אודותיהם, וכן לעשות כל שביכולתו כדי למנוע את הישנות המעשים האמורים וכדי לתקן את הפגיעה שנגרמה למתלונן עקב ההטרדה או ההתנכלות.
מעביד המעסיק יותר מ-25 עובדים חייב, בנוסף לאמור בסעיף קטן (א), לקבוע תקנון שבו יובאו עיקרי הוראות החוק בדבר הטרדה מינית והתנכלות במסגרת יחסי עבודה ויפורטו בו דרכי הגשת התלונות שעניינן הטרדה מינית או התנכלות והטיפול בהן, כפי שקבע המעביד (להלן – תקנון); המעביד יפרסם את התקנון בין עובדיו.
(ג) מעביד שלא מילא את חובותיו לפי סעיפים קטנים (א)(1) ו-(2) ו-(ב) יהיה אחראי לעוולה אזרחית לפי סעיף 6, או לעוולה אזרחית בשל פגיעה כאמור בסעיף 7 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, שעשה עובדו, או ממונה מטעמו אף אם אינו עובדו, במסגרת יחסי העבודה.
חובות מניעתיות:
לפי סעיף 7(א) לחוק הטרדה מינית על מעביד "לנקוט אמצעים סבירים, בנסיבות העניין,
כדי למנוע הטרדה מינית או התנכלות במסגרת יחסי עבודה". לשם כך עליו לעשות את
הפעולות הבאות הרשומות בתקנות למניעת הטרדה מינית (חובות מעביד), תשנ"ח-1998
בסעיף 2(א)
2.(א) מעביד-
(1) יביא לידיעת כל ממונה ולידיעת כל עובד שלו את האיסור על הטרדה מינית והתנכלות לפי החוק;
(2) יבהיר לכל ממונה ולכל עובד שלו את חובות המעביד לפי החוק ותקנות אלה;
(3) ידרוש מכל ממונה ומכל עובד שלו להימנע מהטרדה מינית ומהתנכלות כלפי כל אדם במסגרת יחסי עבודה ולנקוט כל אמצעי למניעת מעשים כאמור.
חובות ספציפיות
1. תקנון
על המעביד המעסיק עד 25 עובדים למסור תקנון לכל אחד מעובדיו והממונים מטעמו ,לפרסם
במקום בולט את התקנון לדוגמא המצורף לתקנות למניעת הטרדה מינית.
על מעביד המעסיק מעל 25 עובדים להתאים את הוראת התקנון לדוגמא לתנאיו המיוחדים
של מקום העבודה ולתקנון המשמעת שלו, לפרסם את המסמך המותאם במקום בולט
ולמסור העתק ממנו לכל ממונה מטעמו שאינו עובד, לארגון העובדים היציג ולכל עובד שביקש זאת.
מעביד המעסיק יותר מ-25 עובדים שלא פרסם במקום בולט את התקנון המותאם לצורכי העבודה
שלו-עובר עבירה פלילית ודינו קנס.
2. פעילויות הדרכה
על מעביד לארגן לעובדיו פעילות הדרכה והסברה שעניינן מניעת הטרדה מינית והתנכלות,
או לאפשר להם להשתתף במשך שעות העבודה בפעילות כזו שאורגנה בידי ארגון העובדים היציג
או בידי ארגון נשים. פעולות ההסברה תיערכנה בתכיפות סבירה שאינה פוגעת במהלך התקין של העבודה.
3. פרסום התקנון
מעביד חייב להעמיד את הוראות החוק והתקנות לעיונם של עובדיו וממונים מטעמו,
ולמסור להם ,לבקשתם, עותקים מהחוק והתקנות.
4. הסדר משמעת
חל אצל המעביד הסדר משמעת, למעט הסדר משמעת החל מכוח חיקוק, הוא חייב לקבוע בו
שהטרדה מינית והתנכלות הן עבירות משמעת חמורות.
על המעסיק להעמיד את הוראות תקנון המשמעת הנוגעות בהטרדה מינית ובהתנכלות
לעיון העובדים, הממונים וארגון העובדים היציג ולתת להם עותק מהן לבקשתם.
5. ממונה/אחראי
מעביד ימנה אדם מטעמו לאחראי, וימנה יותר מאחראי אחד אם יש צורך בכך לאפשר גישה נוחה
לאחראי, בהתחשב במספר מקומות העבודה ובפיזורם הגיאוגרפי.
על האחראי להתאים לתפקיד מבחינת כישוריו, ניסיונו ומעמדו המקצועיים, מבחינת יחסי
האנוש שלו ומבחינת בקיאותו בחוק, בתקנות ובתקנון החל במקום העבודה.
מעביד יעשה ככל שניתן למנות אישה לאחראית.
- חובות טיפול בהטרדה מינית ובהתנכלות -על המעביד לבצע ברגע שנודע לו על הטרדה מינית או התנכלות שהתרחשה במקום העבודה.
- כדי שאפשר יהיה לטפל במקרים של הטרדה מינית או התנכלות,כל מעביד חייב לקבוע דרך יעילה להגשת תלונה בשל הטרדה מינית או התנכלות ולבירור התלונה.(סעיף 7(א)1 לחוק)
- הטיפול בתלונה כולל:
- לאחר שהתרחש מקרה של הטרדה מינית או התנכלות והדבר נודע למעביד,הוא חייב לטפל במקרה ביעילות ,ולעשות כל שביוכלתו כדי למנוע הישנות של המעשה ולתקן את הפגיעה שנגרמה למתלוננת.(סעיף 7(א)2 לחוק)
- על כל חלקי הטיפול להיות יעילים ,עניינים,מקצועים ומהירים
- בירור תלונה ייעשה ביעילות ובלא דיחוי.( תקנה סעיף 6(ד))
- בירור תלונה ייעשה תוך הגנה מרבית על כבודם ופרטיותם של המתלונן, הנילון ועדים אחרים( תקנה סעיף 6(ה))
- בתום בירור התלונה יגיש האחראי למעביד, ללא דיחוי, סיכום בכתב של בירור התלונה בליווי המלצותיו המנומקות לגבי המשך הטיפול (סעיף 6(ז))
- מיום שמעביד קיבל המלצות לטיפול של האחראית על יישום הוא חייבלהחליט בתוך שבעת ימי עבודה אם לפתוח בצעדים משמעתיים נגד הנילון, אם וכיצד לתדרך את כל הנוגעים בדבר, אם וכיצד להבטיח את שלומו של המוטרד, וכיצד לתקן את הפגיעה שנגרמה לו(תקנה 7(א)
- על אף האמור בתקנה 7(א) מעביד רשאי לדחות את החלטתו לעכב את ביצועה בשל הליכים משמעתיים או משפטיים ועליו למסור הודעה בכתב מנומקת למתלוננת ,לנילון ולאחראית.
- משהחליט המעביד חייב לפעול "ללא דיחוי" לביצוע החלטתו ולמסור הודעה בכתב,על החלטתו למתלוננת, לנילון ולאחראית על ההטרדה המינית.(תקנה 7(ב))
הטרדה מינית בחברת הייטק ישראלית
הטרדה מינית בחברת הייטק- פיצוי כ-65 אלף ש"ח
ס"ע 18564-08-10 אלמונית נ' פלונית
רקע עובדתי:
הנתבעת חברת הייטק ישראלית. התובעת שוייכה לצוות המורכב מארבעה בודקי תוכנה ,כולם גברים.
לטענת התובעת החל מקבלתה לצוות איש צוות בשם א.ט החל להטרידה אותה מינית ולהתנכל לה ע"י זה שסיפר בנוכחותה בדיחות גסות ,תיאר תיאורים מיניים ,פנה אליה בכינויים כמו "ילדונת" ו-"ברבי".
כאשר התקיימה פגישת משוב חצי שנתית בינה לבין ראש הצוות סיפרה לו התובעת על יחסיה עם איש צוותה על התנהגותו והתבטאויות לא הולמות מצידו. בעקבות השיחה פנתה נציגת משאבי אנוש לתובעת וזימנה אותה לשיחה ,אשר בעקבותיה זומנה לשיחה נוספת עם מנהלת משאבי אנוש וממונה ההטרדה המינית בארגון .
בסיום הבירור החליטה הנתבעת כי הפתרון הראוי בנסיבות העניין הוא כי התובעת תעבור לחדר אחר. התובעת סירבה יצאה לחופשה אשר בתומה הגישה מכתב התפטרות אשר נבעה מטיפול לקוי של הנתבעת בעניינה. מאוחר יותר הגישה התובעת תביעה בה דרשה פיצוי כספי בגין מה שכינתה כמחדלי הנתבעת .
בית הדין לעבודה בת"א פסק
בית הדין קבע כי דפוס התנהגות של הכפפת עובד להערות מיניות וביטויים גסים במסגרת יחסי עבודה היא התנהגות שיש בה כדי ליצור סביבת עבודה בלתי הולמת ובלתי ראויה.
- • האם החברה פעלה כראוי ?
בעקבות תלונתה של התובעת נוצר מצב אבסורדי בו הכל חוששים לאיש הצוות שנפגע מאוד מהטענות שיוחסו לו, ואילו התובעת ,שנאלצה לעבוד בסביבה מטרידה הוצגה כמחוללת צרות.
הפתרון שנמצא ע"י התובעת ,לפיו התובעת תועבר לחדר אחר או לצוות אחר, עולה כדי פגיעה בתובעת.
הנתבעת לא מילאה אחר חובתה הקבועה בחוק נוכח שהעדיפה את אינטרס של שמירת "שקט תעשייתי "תוך התמקדות במצבו של המטריד. המעסיקה לא פעלה להגנת התובעת ולא הגנה על פרטיותה במהלך בירור התלונה.
שיעור הפיצוי
- • בגין הטרדה מינית –זכאית ל-30,000 ₪
- • בגין התנכלות-כלל נסיבות המקרה אינם מצדיקים את פסיקת שיעורו המלא,
- על כן פיצוי על סך 20,000 ₪.
- • הוצאות משפט-תשלם הנתבעת לתובעת כ-15.000 ש"ח
התנכלות של יו"ר ועד לעובדת בגלל תלונה על הטרדה מינית
התנכלות של יו"ר ועד לעובדת בגלל תלונה על הטרדה מינית
פס"ד בעע 384/09 פלוני נגד אלמונית
בפסק דין זה התלוננה עובדת כי הוטרדה מינית.
האלמונית שבפנינו העידה לטובת של המתלוננת. כתוצאה מכן היא החלה לספוג לטענתה התנכלות מיו"ר הוועד וכי מעסיקתה לא פעלה בהתאם למחוייבותה עפ"י חוק ועל האופן בו טופלה תלונתה.
תביעתה התקבלה וכמוה אף תביעתה נגד מעסיקה.
בית הדין האזורי בת"א פסק כי הוכח שיו"ר הוועד ביצע כלפי מנהלת המטבח מעשים העולים כדי התנכלות. זאת, באמצעות ניסיונו להפעיל עליה לחצים באמצעות עובדת אחרת. על מעשים אלו, קבע בית הדין כי על יו"ר הועד לפצות את מנהלת המטבח בסכום המרבי הקבוע בחוק (65,000 ₪).
אחריות המעסיקה – בית הדין קבע כי המעסיקה לא פעלה כנדרש בדין, ולא ביררה את תלונותיה של מנהלת המטבח ביעילות הנדרשת, ולפיכך, נפסק עליה לפצות את המנהלת בשיעור המירבי הקובע בחוק, בנוסף לסכום שעל יו"ר הועד לשלם.
בערעור שלפנינו-המעסיקה הגישה ערעור על חיובה בתשלום פיצוי למנהלת המטבח. יו"ר הועד הגיש ערעור על קביעת בית הדין האזורי כי התנכל למנהלת המטבח.
בית הדין הארצי פסק:
ההגדרה של "התנכלות" הינה רחבה בהיותה מוגדרת "פגיעה מכל סוג שהוא", אשר מקורה במעשה אחר של "הטרדה מינית" או בהגשת תלונה או תביעה בגינו.
בית הדין הארצי לא מצא טעם להתערב בקביעותיו של בית הדין האזורי, המבוססת בחומר הראיות.
לגבי ערעור המעסיקה בית הדין הארצי הגיע לכלל מסקנה כי דין ערעור המעסיקה להתקבל.
סעיף 7(א)(2) לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998 קובע כי על מעסיק מוטלת חובה "לטפל ביעילות במקרה של הטרדה מינית או התנכלות שידע אודותיהם, וכן לעשות כל שביכולתו כדי למנוע את הישנות המעשים האמורים וכדי לתקן את הפגיעה שנגרמה למתלונן עקב ההטרדה או ההתנכלות".
במקרה שלפנינו המעסיקה פעלה בזריזות רבה ופעולותיה הביאו להפסקת מעשי ההתנכלות מצד יו"ר הועד, ועל כן יש לקבוע כי היא פעלה כדין.